15 שנים, 15 רגעים - ההיסטוריה הכתומה כפי שלא הכרתם

'עירוני של שישי' לוקחת אתכם אחורה בזמן, ומביאה לכם את 15 הרגעים הגדולים של עירוני נס ציונה לאורך שנות קיומה. היום, חלק א' - מהקמה של מועדון לליגת העל תוך 8 שנים בלבד.

01/01/2021

היום (שישי) אנו פותחים את שנת 2021 - שנה חדשה, ובתקווה טובה בהרבה מקודמתה. שנת 2020 אמנם הייתה שנה קשה לעולם, אולם צויין בה גם אירוע כתום אחד שלא קיבל התייחסות רבה עד כה - ציון 15 שנים למועדון הכדורסל עירוני "חי מוטורס" נס ציונה, שהוקם ב-2005. לכבוד סיום השנה ה-15 בתולדות המועדון, 'עירוני של שישי' צוללת אל ההיסטוריה שמעטים זוכרים - ונותנת לכם 15 רגעים מכוננים בתולדות המועדון מ-15 שנים של כדורסל כתום בעיר. והיום,  החלק הראשון - ממועדון שזה עתה הוקם לליגת העל ב-8 שנים.

 

רגע מס' 1 - ההקמה

 

אמנם עירוני נס ציונה הוקמה ב-2005, אך הכדורסל בעיר היה קיים שנים רבות לפני כן. המועדון שקדם לעירוני - הפועל נס ציונה - היה מועדון מוכר ברמת מחלקות הנוער בארץ והגיע להישגים מכובדים בשנות ה-80 וה-90, אם כי מעולם לא היה בעל נוכחות ארצית ברמת הבוגרים. המועדון, כשמו, היה משחק באדום לבן (ואף בירוק לבן לתקופה קצרה). מקום פעילותו היה באולם הפועל ברחוב נורדאו בעיר - אולם הכדורסל הראשון בעיר המשמש עד היום את מחלקת הנוער של עירוני.

בתחילת שנות האלפיים, המצב התדרדר. שחקנים ומאמנים החלו לעזוב את המועדון בגלל חוסר הסכמות עם ההנהלה, ונראה היה שהוא על ערש דווי. ההורים שילדיהם שיחקו כדורסל פנו לראש העיר המיתולוגי של העיר - מר יוסי שבו ז"ל - בבקשה: הקם בעיר מועדון חדש וטרי, שילדי העיר יוכלו לשחק בו כדורסל.

 

ראש העיר שבו ומחזיק תיק הספורט בעירייה דאז - מר שולי מזרחי - חשבו על מגוון פתרונות אפשריים. בשלב מסוים, האמינו או לא, אפילו התקיים מו"מ להקמת סניף למחלקת הנוער של מכבי תל-אביב בעיר. לבסוף החליטו השניים לצרף את בנו של מחזיק תיק הספורט, ששיחק כדורסל שנים רבות והיה מחובר לענף. את הבן, אגב, תוכלו למצוא עד היום בתפקיד יו"ר המועדון - הלא הוא יניב מזרחי.

יחד השלושה יצאו לדרך, והחלו לראיין מועמדים לתפקיד מנכ"ל המועדון. שמות מוכרים ומכובדים בעולמות הכדורסל התראיינו לתפקיד - ביניהם שימי ריגר ואלי רבי. לבסוף התקבל לתפקיד עופר ברקוביץ' - דאז מאמן בקבוצת גבעת שמואל מליגת העל, וזוכה פרס מאמן העונה. לעומת ציפיית העירייה שבסך הכל קיוותה למועדון שיספק מסגרת ספורטיבית לבני העיר, להנהלה הצעירה והאמביציוזית היו מטרות גדולות יותר. ברקוביץ' ומזרחי יצאו לדרך, וצירפו אליהם את הראל שמאי - מנהל התפעול הראשון במועדון - ועירוני נס ציונה הוקמה רשמית.

 

עופר ברקוביץ'. המנכ"ל הראשון של עירוני נס ציונה

 

רגע מס' 2 - עלייה כבר בעונה הראשונה

 

הכתומים יצאו לעונתם הראשונה עם מחלקת נוער של 80 ילדים בלבד - כולם בגילאי קבוצות קט-סל וילדים. בחודשים הראשונים המאמנים היחידים במחלקה היו שלושת אנשי הצוות היחידים במועדון כולו - מזרחי, שמאי וברקוביץ'. באותם חודשים ראשונים אגב, פעלו שתי אגודות הכדורסל בעיר - עירוני והפועל - במקביל אחת לשנייה. אחרי כמה חודשים הגיעה הפועל למסקנה שחובותיה גדולים מדי, ובעסקה שביצעה עם העירייה העבירה את מחלקת הנוער שלה לידי עירוני בתמורה לכיסוי החובות, וחדלה מלהתקיים.

 

אחד המהלכים הראשונים - והחשובים ביותר - היה החתמתו של ג'ו דאוסן הוותיק במועדון הצעיר - גם כשחקן בקבוצה הבוגרת בליגה א', וגם כמאמן בבית הספר לכדורסל.  דאוסן (אביו של שון דאוסן, שחקן בדאלונה ונבחרת ישראל) היה אחד מכוכבי הכדורסל הגדולים בישראל בשנות ה-90, והוכתר במהלך הקריירה למלך הסלים של ליגת העל ולשחקן העונה. סביב דאוסן נבנתה תוך כמה ימים קבוצה, ללא תכנון אסטרטגי עמוק או הצהרת כוונות מרחיקות לכת. התקציב של המועדון החדש היה כמעט ולא קיים - סגל הקבוצה מנה שישה שחקנים סה"כ - ביניהם גם היו"ר מזרחי. דאוסן היה השחקן היחיד שקיבל שכר.

 

ג'ו דאוסן. המאמן הראשון בבית הספר לכדורסל של עירוני נס ציונה.

 

למרות כל זאת, הכתומים חרכו את הליגה וסיימו במקום הראשון - ובמאזן מדהים של  21-1 - והעפילו לליגה הארצית. במשחק העונה נגד מכבי ראשון לציון 2 (מה שהיה למעשה לדרבי הכתום הראשון), הגיעו כ-600 צופים נס ציונה. התחושה הייתה שונה מהתחושות שהיו בתקופת הפועל בעיר. היה ריח מיוחד באוויר - ריח של היסטוריה.

 

רגע מס' 3 - נס ציונה בלאומית

 

העלייה המהירה לארצית הביאה איתה כמה שינויים. התקציב גדל (אם כי לא משמעותית), היו"ר מזרחי פרש ממשחק פעיל ועבר להתעסק בלעדית בניהול המועדון, ואת עונת 2006/07 פתחו הכתומים עם מאמן חדש על הקווים - נדב זילברשטיין. זילברשטיין הגיע אחרי עונה מצויינת בבארי, והגעתו השפיעה רבות על ההתקדמות המקצועית של המועדון. גם באותה עונה התחרתה הקבוצה בצמרת, אולם הפעם עמדה מולה יריבה חזקה - אליצור יבנה השכנה - שבנתה סוללת כוכבים בתקציב אסטרונומי לליגה הארצית, ואף גייסה אליה את ג'ו דאוסן שכיכב בעונה הקודמת בכתום (אך נשאר לאמן בבית הספר לכדורסל של נס ציונה). הכתומים עם זילברשטיין על הקווים עשו ככל שיכלו, אולם הפסידו ליבנה במשחק העונה - וסיימו את הליגה במקום השני.

 

משחק העונה בליגה הארצית, 2006/07. עומר חיים בכתום, בוגר מחלקת הנוער רועי גופר (שמאל) במדי יבנה

 

הסיום הכואב ותחושת ההחמצה פתחו אצל הנס ציונים תחושת תיאבון - והמטרה הייתה לעלות לליגה הלאומית. גוייס תקציב מכובד לליגה הארצית באותה תקופה (חצי מליון ש"ח - יותר מפי 3 תקציב העונה הקודמת), המאמן חנן הירשוביץ חתם בקבוצה, ו"הבן האובד" ג'ו דאוסן חזר גם הוא לכתום. יחד עם שחקנים נוספים כמו אופיר פלצמן ורועי גופר, התכוננו הכתומים לעונת 2007/08 ולמפגש עם היריבה המרכזית החדשה - מכבי באר יעקב.

 

עירוני נס ציונה, מודל 2007/08 (באדיבות הראל שמאי)

 

בניגוד לעונה הקודמת, הפעם ידם של הכתומים הייתה על העליונה לאורך כל הדרך. הכתומים לא הפסידו אף משחק בליגה עד למחזור הסיום, שהיה חסר משמעות בין כה וכה - שכן הם הבטיחו את העלייה ארבעה מחזורים לסיום העונה. באותו משחק עלייה נגד בארי, אולם קריית החינוך היה מלא מפה לפה בנס ציונים שבאו לראות את הקבוצה המקומית עושה היסטוריה. בפעם הראשונה בתולדותיה, לנס ציונה הייתה קבוצה בליגה הלאומית בכדורסל.

 

נס ציונה חוגגת עליה לליגה הלאומית. בימין התמונה: יו"ר המועדון הצעיר (אז), יניב מזרחי

 

 

רגע מס' 4 - השחקן הזר הכתום הראשון

 

נס ציונה הגשימה חלום, והגיעה ללאומית. הבנייה לקראת עונת 2008/09 החלה. נבנה בקבוצה סגל ישראלי איכותי - שמות כמו ירון להט, דן בנק, וגם שחקן נס ציוני צעיר בשם טל דן. טל גדל בעיר ושיחק בהפועל נס ציונה כילד, ותמיד הייתה לעירוני שאיפה להביא אותו לשורותיה כדי שישחק בשורותיה. כשעלתה הקבוצה ללאומית הדבר התאפשר סוף סוף, וטל - שהתקשה עד כה להתאקלם בקבוצות אחרות - פרח בעירוני.

 

העלייה לליגה הלאומית הביאה איתה גם אפשרויות נוספות. באותה תקופה היה מותר לקבוצות הלאומית לרשום זר אחד לקבוצה, ובהנהלה הכתומה הייתה התלבטות האם לרשום זר לנוכח מגבלות התקציב. המאמן חנן הירשוביץ, שהמשיך עם הקבוצה לליגה הלאומית, התעקש על החתמת זר - ולקבוצה הגיע טוד סוואל, הזר הראשון בתולדות עירוני נס ציונה. סוואל בדיוק סיים ארבע עונות במכללת סיינט פיטרס הקטנטנה, שם רשם ממוצעים נחמדים של 12 נקודות ו-10 ריבאונדים - אך סגנון המשחק שלו לא תאם את הכדורסל הישראלי והציפיות ממנו לא היו גבוהות.

 

סוואל במדי סיינט פיטרס. הזר הראשון בעירוני.

 

המועדון הצעיר היה צריך ללמוד איך לדאוג לאדם שהגיע למדינה אחרת, אך ורק כדי לשחק כדורסל. הם שיכנו אותו ביחידת דיור קטנה בחצר בית בעיר, וניסו לארגן לו מכונית - אך אז התברר שלסוואל אפילו אין רשיון. הצדדים התפשרו על כלי רכב שסוואל כן יכול לרכוב עליו לאימונים ולמשחקי בית - אופניים.

 

אחרי כמה משחקים ולמעט כמה הבלחות נקודתיות, התברר לראשי המועדון שחששם היה מוצדק - ושלסוואל היה קשה להתאקלם בכדורסל הישראלי. מזרחי וברקוביץ' הושיבו את סוואל במשרד והודיעו לו שהם נאלצים לשחרר אותו - אולם האחרון נבהל וסיפר להם שחברתו בדיוק קנתה כרטיס טיסה והגיעה לישראל, ושהם תכננו לטייל בארץ. סוואל אף הציע להשאר במועדון לחודש שלם בחינם - כדי שיוכלו השניים להשאר בארץ ולטייל בה. ראשי המועדון ההמומים הסכימו, וסוואל נשאר בקבוצה לחודש וחצי נוספים - חינם אין כסף - עד ששוחרר סופית. סוואל עבר לשחק עונה לאחר מכן בפורטוגל, ולאחר מכן אין תיעוד למקומות נוספים בהם אולי שיחק. נס ציונה החליטה להתבסס בהמשך העונה על הסגל הישראלי שלה, ולא החתימה זר נוסף.

 

סוואל במדי עירוני נס ציונה. היה מגיע לאולם על אופניים

 

רגע מס' 5 - הפירוק וההינצלות

 

את עונת 2008/09 סיימו הכתומים במקום השישי והמכובד - בעיקר בהתחשב בכך שזו הייתה הקבוצה היחידה בליגה ששיחקה ללא שחקן זר. בפלייאוף פגשה עירוני את הפועל עפולה - יריבה אימתנית בעלת תקציב גדול וסגל מוכשר משל עירוני על הנייר. בסיום סדרת פלייאוף אגרסיבית וצמודה הרבה יותר מהצפוי, נוצחו הכתומים 2-1 (סדרת הטוב מ-3). והחלו להתכונן לעונה הבאה בליגה הלאומית. אלא שאז - נפלה על המועדון הכתום מכה איומה.

 

לעמותת הפועל נס ציונה הישנה, מסתבר, היו חובות גדולים יותר מאלו שכוסו במסגרת הסדרי הפירוק עם העירייה. הנושים הגישו תביעה לרשם העמותות בטענה שהחובות הללו - שהגיעו לכמליון ש"ח - חלים כעת על עירוני נס ציונה. המועדון הכתום לא הסכים לשלם סכום כזה על חובות שלא הוא יצר, ונאלץ להכריז על פירוק והקמה מחדש בליגה ב'. אחרי הפירוק ומשא ומתן מוארך, הציעו הנושים פשרה חדשה והגיונית. עירוני תשלם סכום מופחת משמעותית, ותוכל לחזור לפעילות. סגירת הרישום והבור התקציבי לא אפשרו למועדון להרשם מחדש לליגה הלאומית, והקבוצה נרשמה לליגה הארצית לעונת 2009/10. נדב זילברשטיין המוערך חזר לקדנציה שנייה במועדון (שתמשך, למעט הפוגה קלה, עד 2020), במטרה להחזיר אותו ללאומית דרך המגרש. באותה עונה עברה הקבוצה לשחק באולם החדש בעיר - אולם לב המושבה שנבנה בתיכון בן יהודה.

 

הדרך ללאומית לא הייתה פשוטה כמו בפעם הקודמת. הקבוצה לא התחברה כצפוי, ובעונה הראשונה בארצית הכתומים נכשלו במשימה ולא הצליחו לעלות ליגה. בעונת 2010/11 נעשו מספר שינויים. איתמר רוזנברג הצטרף למועדון והפך למנהל הארגוני של המועדון - תפקיד בו הוא נמצא עד היום, יחד עם אימון קבוצות במחלקת הנוער. צביקה שכטר, בעלי סוכנות הרישוי "חי מוטורס", הצטרף כספונסר למועדון. לקבוצה הבוגרת צורפו כמה שחקני מפתח - בהם רז זהביאן, אור בן גורן ואייל אנגל קבלן העליות - ואחרי עונה קשה ומאתגרת הצליחו בסוף הבחורים בכתום לעמוד במשימה. עירוני נס ציונה חזרה לליגה הלאומית.

 

נס ציונה מודל 2010/11. אחרי עונה קשה, הצליחו לעמוד במשימה ולעלות ללאומית.

יניב מזרחי וצביקה שכטר. "חי מוטורס" תומכת במועדון כבר עשור!

 

רגע מס' 6 - חצי גמר הלאומית מול הפועל ת"א

 

עונת 2011/12 הגיעה, ואיתה החזרה החזרה המיוחלת ללאומית. זילברשטיין קיבל את האמון והמשיך על הקווים, זהביאן המשיך על הפרקט, והכתומים שוב בנו קבוצה עם סגל ישראלי חזק. שמות חמים בליגה הלאומית כמו דורי אסף, עומר רוב וטל קרפלס הצטרפו לכתום, וגם שני "דנים" מוכרים מהסיבוב הקודם - דן בנק וטל דן. טל היה אחד הישראלים הטובים ביותר בליגה הלאומית, ובדיוק סיים עונה אישית טובה בהפועל עפולה - וגם הסמל הנס ציוני שסביבו קיווה המועדון לבנות את העתיד. בגזרת הזרים, חתמו הכתומים על הסכם שיתוף פעולה עם מכבי אשדוד מליגת העל - אותה אימן עופר ברקוביץ' (שעדיין שימש מנכ"ל נס ציונה במקביל). שני זרים - ברקסטון דופרי וקורי לואו - הגיעו לעירוני, כשבהנחה ויצטיינו תהיה לאשדוד את הזכות להעביר אותם אליה. אולם השניים לא הרשימו, ושוחררו אחרי כמה משחקים מהקבוצה. אחרי שגם בריאן טולברט, גיבור הזכיה של הפועל חולון בגביע המדינה שנתיים קודם לכן הוחתם ושוחרר, מצאו בנס ציונה את הבינגו שלהם - הגארד בילאל בן שהגיע מהליגה הליטאית, והביג מן גייב בלייר.

 

טל דן מול הפועל ת"א, 2011/12. סדרת חצי גמר מורטת עצבים

 

הכתומים והזרים החדשים החלו לרוץ, והכתומים - שסימנו לעצמם בתחילת העונה מטרה צנועה של תקיעת יתד בלאומית - סיימו את העונה במקום הרביעי, שנתן להם את יתרון הביתיות בפלייאוף מול אותה הפועל עפולה שהדיחה אותם בסיבוב הקודם של הכתומים בלאומית. גם הפעם הסדרה נגמרה ב-2-1, אולם הפעם לצד הכתום. נס ציונה המשיכה לחצי גמר הפלייאוף, בו חיכתה לה הפועל ת"א האימתנית.

 

הפועל ת"א, שלא עלתה ליגה בעונה הקודמת בגלל פציעות במהלך הפלייאוף, הגיעה נחושה לעלות ליגה ויהי מה. הסגל הנוצץ שלה כלל שמות שכיכבו ועודם מככבים בהמשך בליגת העל כמו בר טימור, יונתן שולדבראנד, מתן נאור, קורי קאר והזרים קרטיס קלי ודמונטז סטיט. המשחק הראשון הדגיש את פערי הכוחות על הנייר, כשהתל אביבים מנצחים את הכתומים בקלות 80:60 בהדר יוסף. אולם במשחק השני בלב המושבה הכתומים הראו לכולם שהיא לא תוותר בקלות, הובילה על הפועל לאורך כל המשחק, וניצחה 86-81 בדרך למשחק שלישי ומכריע.

הפועל פתחה בסערה את המשחק השלישי בהדר יוסף. המחצית הראשונה הייתה אדומה לחלוטין, כשהפועל מסיימת אותה ביתרון 46-26 ונראית בדרך הבטוחה והקלה לגמר. אולם בנס ציונה לא אמרו נואש, והצליחו לצמק עד ל-65-61, דקות בודדות לסיום. בסוף נגמר האוויר לחבר'ה בכתום, והם הפסידו 73-65. הפועל עשתה את דרכה לליגת העל, והכתומים סיימו עונה ראשונה בלאומית מעבר לכל הציפיות.

 

בוידאו - תקציר הניצחון על הפועל ת"א בחצי גמר הפלייאוף

 

רגע מס' 7 - ארבע הארכות וליגת על

 

בעקבות ההצלחה בעונה הקודמת והחיבור האנושי הטוב עם השחקנים, החליטו ברקוביץ', מזרחי וזילברשטיין להשאיר את רוב הסגל גם לעונת 2012/13. הזרים בן ובלייר נשארו, גיל אמיתי החליף את דורי אסף, ואייל אנגל שעזר לקבוצה לעלות ליגה הלאומית ב-2011 חזר גם הוא. המטרה של הקבוצה הייתה לחזור על הישגי העונה הקודמת - התברגות בפלייאוף, והשאר זה בונוס. אולם הכתומים יצאו אל העונה החדשה כמו מלוע של תותח. התחושה הייתה שהכתומים לא יכולים להפסיד, וזו לא הייתה רק תחושה - בשלב מסוים בעונה עמדה נס ציונה על 10 נצחונות רצופים. המקום הראשון בליגה היה כתום לכל אורכה, בילאל בן הפך לסופרסטאר, טל דן פרח ונבחר לשחקן העונה בלאומית. אפילו משחק האולסטאר של הליגה הלאומית התקיים בנס ציונה. נס ציונה נכנסה לפלייאוף מהמקום הראשון, וההנהלה הרגישה שהקבוצה נמצאת ב"סכנת עלייה" - תרחיש אליו היא לא התכוננה כלל בתחילת העונה.

 

בילאל בן. הסופרטאר של עונת העלייה

 

ברבע גמר הפלייאוף פגשה עירוני את גליל עליון, בשורותיה שיחק מייק ג'יימס - היום שחקן צסק"א מוסקבה ומלך הסלים של היורוליג ב-2019. הכתומים ניצחו 2-1 ועלו לחצי הגמר, שם פגשו את עירוני ר"ג. הסדרה נגמרה גם כן 2-1 לכתומים ובדרמה ענקית במשחק השלישי, אחרי שרמת גן כבר הובילה ב-5 נקודות 20 שניות לסיום. הכתומים הצליחו להתקרב, וממש על שריקת הסיום נעשתה עבירה על טל קרפלס ששלחה אותו לקו. קרפלס קלע את הזריקות ושלח את נס ציונה לגמר, הרמת-גנים הזועמים טענו שהעבירה נעשתה אחרי הבאזר. בגמר חיכתה מכבי הוד השרון, שהדיחה במפתיע את מי שסומנה להיות היריבה העיקרית של הכתומים בקרב על העלייה - עירוני נהריה. ליגת העל הרגישה קרובה מתמיד, וההנהלה כבר החלה בהכנות לקראת העלייה האפשרית. הסנטר גייב בלייר שוחרר, ובמקומו הובא סיירוס טייט.

 

סדרת הגמר מול הוד השרון הייתה סדרת הטוב מחמישה משחקים. המשחק הראשון היה בסימן נס ציוני, והכתומים ניצחו 73-57. בילאל בן וטל דן קלעו 17 ו-16 נקודות בהתאמה, והתחושה הייתה ששאר המשחקים הם בגדר פרוטוקול. אולם הוד-השרון הזכירה לנס ציונה שבליגה הלאומית אסור להיות שאננים, וניצחה בקלות את המשחק השני באולם עתידים - 90-77. אך ההפסד הייתה רק תחילת הצרות של נס ציונה - במהלך המשחק נפצע בילאל בן וקרע את הרצועה הצידית בברך. זמן ההחלמה הממוצע לפציעה כזו הוא שלושה חודשים, והעיניים של מזרחי וברקוביץ' התחילו לראות שחור. 

יום לפני המשחק השלישי בסדר  מתקשרת מורן זלצברג, הפיזיותרפיסטית של הקבוצה, אל יניב מזרחי: "בילאל אומר שהוא רוצה לנסות לשחק". באותו יום הצליח בילאל להשלים אימון ואף לרוץ, אם כי לא יכל לקפוץ ברגל הפצועה. לאחר בקשותיו, הוחלט לאפשר לו לשחק במשחק השלישי.

 

המשחק השלישי בלב המושבה היה אחד מהמשחקים הגדולים בתולדות הליגה הלאומית, אם לא הגדול שבהם. לב המושבה נצבע כתום, וארבע הארכות(!) נדרשו לקבוע את זהות המנצחת, כשבסוף עירוני נס ציונה מנצחת בתוצאה האסטרונומית 125-119. תשעה שחקנים (ארבעה בנס ציונה, חמישה בהוד השרון) סיימו את המשחק בחמש עבירות. 13 פעם נרשם שוויון במשחק, ו-9 פעמים הוא החליף צדדים. בילאל בן, ששיחק עם קרע ברצועה, רשם 58:30 דקות מתוך ה-60 שארך המשחק - וקלע 26 נקודות באחת המתצוגות ההירואיות ביותר שנראו בארץ.  טל דן רשם 29 נקודות, 11 ריבאונדים ו-5 אסיסטים - והכתומים המשיכו עם המומנטום כל הדרך למשחק מספר 4.

 

 

במשחק הרביעי כבר לא יכלו שחקני הוד השרון לכתומים, המשחק נגמר בנצחון 83-73 - נס ציונה עולה לליגת העל. מאות אוהדים הגיעו לכיכר העירייה לחגוג עם הכתומים המאושרים, שתוך 8 שנים בלבד עשו את הבלתי ייאמן - והביאו את נס ציונה לבמה הכי גדולה של הכדורסל הישראלי. "מגיל 5 אני משחק כדורסל בנס ציונה, זה היה החלום שלי כבר מאז", אמר טל דן אחרי הזכייה, "אני לא יכול לעכל את זה. אין מילים לתאר את ההתרגשות". 

"רק בגלל שאתה לא משחק ב-NBA, לא אומר שהחלומות שלך לא יכולים להתגשם". אמר בילאל בן המאושר אחרי המשחק, "זה מרגיש טוב להיות אלוף. נס ציונה, אנחנו בליגת העל".

 

זהו סוף החלק הראשון. בחלק השני שיפורסם בשבוע הבא, נעבור על הרגעים הגדולים בתולדות המועדון החל מעונת הבכורה בליגת העל - ועד היום. יאללה עירוני!

 

דן וקרפלס מרימים את צלחת האליפות. הגשמת חלום (צילום: קובי אליהו)

 

נדב זילברשטיין עם הצלחת. הביא את הכתומים מהארצית לליגת העל (צילום: קובי אליהו)

 

עם ראש מורם: נס ציונה הודחה מהפלייאוף

עם ראש מורם: נס ציונה הודחה מהפלייאוף

05/06/2021
במוצ"ש: קרב על כל הקופה

במוצ"ש: קרב על כל הקופה

04/06/2021
"שיחקנו חכם מאד בצד ההגנתי"

"שיחקנו חכם מאד בצד ההגנתי"

04/06/2021