"שאקיל אוניל אמר לי שאני קלעי בסגנון סטף קרי. אני לא אשכח את זה בחיים"

הילדות כבן לאבא דיפלומט ("גרתי במדינות רבות - בהן גרמניה, דרום קוריאה, וארצות הברית"), הזכיה באליפות קליפורניה בתיכון ("המטרה שלנו הייתה לנצח את המשחק האחרון שאי פעם נשחק יחד. עמדנו בזה"), והסל הראשון בקריירה הבוגרת במדי נס ציונה ("רק חשבתי על זה שהכדור נכנס"). הכירו את תמיר סבן במגזין 'עירוני של שישי'.

11/12/2020

אם מסתכלים על הסגל של עירוני "חי מוטורס" נס ציונה לעונת 2018/19 ועל הסגל של העונה הנוכחית, קל יהיה לטעות ולחשוב שהשם היחיד שמופיע בשתי הרשימות הוא שמו של הקפטן טל דן. אבל שחקן נוסף שרד מאותה עונה בסגל הכתומים - הגארד הצעיר תמיר סבן (21, 1.86). השם שלו עדיין לא שגור בפיהם של רוב אוהדי הכדורסל בארץ, גם לא של שדרן המשחק בשבוע שעבר בין הכתומים מלב המושבה להפועל חולון במסגרת הליגה הבלקנית, שנאלץ לבדוק בסגלי הקבוצות מי הוא אותו מספר 21 בכתום שעלה לפרקט. זו הייתה ההזדמנות האמיתית הראשונה של תמיר במדי נס-ציונה, ובחסות סגל חסר במיוחד - אבל הוא לא נתן לעובדות היבשות להפריע לרגע הגדול שלו. ב-9 דק' על הפרקט סבן החזיר המון אנרגיה, ריבאונד, אסיסט - ואת 5 הנקודות הראשונות בקריירה שלו.

 

"זו הייתה תחושה מדהימה, זו בעצם הפעם הראשונה שאני משחק באמת במשחק רשמי כבר שנה וחצי - שנתיים, מאז התיכון." הוא משחזר, "השלשה הראשונה שזרקתי לא נכנסה, אבל לא נתתי לזה להוריד אותי. בזריקה השנייה ידעתי שאני קולע, זה מה שאני מרגיש בכל פעם שאני זורק. דמיינתי בראש הרבה פעמים איך הסל הראשון שלי יראה - ולא יכולתי לבקש שזה יהיה אחרת."

 

סבן עם לימונד ודן. הזדמנות ראשונה בכתום

 

"ניגשתי להציג את עצמי, ושאק אמר לי 'אני כבר יודע מי אתה, לעזאזל!"

 

הדרך של תמיר לסל הראשון בקריירה הבוגרת בישראל לא הייתה סטנדרטית בשום צורה - בעיקר כי בילה את רוב הילדות שלו מחוץ לארץ הקודש. "אבא שלי עובד במשרד החוץ, כל החיים עברנו בכל מני מקומות בעולם. גרנו ברוסיה, גרמניה, קוריאה, וארה"ב. כילד שיחקתי במחלקת הנוער של אלבה ברלין." מספר תמיר. כשהוא היה בכיתה י' הגיעו הסבנים לקליפורניה. בתחילה למד בתיכון יהודי, שם בלט בנבחרת הכדורסל - והחל לקבל הצעות מתיכונים מכל רחבי קליפורניה בעלי מסגרות ספורט מקצועניות. לבסוף הגיע לבית הספר Crossroads בסנטה מוניקה המתמחה בכדורסל, בו למד בעבר בארון דיוויס - כוכב NBA בדימוס.

 

הציפיות של Crossroads היו גדולות. "זה תיכון עם עבר עשיר מאד בכדורסל התיכונים, אבל הם לא הצליחו לזכות באליפות קליפורניה ב-20 העונות הקודמות." תמיר נזכר, "היה רצון מאד גדול לשבור את הבצורת הזו, והם הביאו שחקנים שיעזרו להם להחזיר עטרה ליושנה." אחד השחקנים האלה היה שאריף אוניל. אם שם המשפחה נשמע לכם מוכר, זה מכיוון שהוא הבן של הסנטר האגדי שאקיל אוניל - מי שנחשב בעיני רבים לאחד מעשרת השחקנים הטובים בתולדות הכדורסל כולו.

"שאק היה מגיע למשחקים שלנו, לאימונים - זה מטורף לראות את אחד מהשחקנים הכי גדולים אי פעם יושב פתאום באימון שלך בתיכון.  במשך כל האימון הראשון שלנו חשבתי על איך להציג את עצמי בפניו בסוף האימון, וכשהוא נגמר ניגשתי אליו. לא הספקתי אפילו לסיים את המשפט והוא קטע אותי - 'אני יודע מי אתה לעזאזל, אתה הילד הישראלי החדש', ונתן לי חיבוק."

 

בין השניים, לדברי תמיר, נוצר קשר מיוחד. "יצא לנו לדבר המון, הוא מאד התחבר אליי, האמין בי כשחקן וכקלעי. הוא אפילו אימן אותי אישית כמה פעמים, החזיר לי כדורים בזמן שאני זרקתי. כמה אנשים יכולים להגיד ששאקיל אוניל הוריד להם כדורים?" סיפור אחד ספציפי נחקק אצל תמיר בזכרון לכל החיים: "בסוף אחד האימונים שאקיל ביקש לשרטט תרגיל ולהריץ אותו. זה היה תרגיל של יציאה לזריקה לשלוש עבורי - ושאק אמר 'אם תמיר מחטיא את השלשה, אעלה תמונה לאינסטגרם שלו מנשק אותי. אם הוא יקלע - האימון נגמר'. כל הקבוצה התחילה לשמור עליי חזק כדי שאחטיא, אפילו שקלתי בסתר להחטיא בכוונה כדי להופיע באינסטגרם של שאק!" הוא צוחק,

"בסופו של דבר קלעתי את הזריקה. צחקנו והתחבקנו, והוא אמר לי: 'אתה קלעי מעולה, אתה קלעי בסגנון סטף קרי'. רעדתי בכל הגוף."

 

נבחרת הכדורסל של Crossroads. סבן שני משמאל בשורה האמצעית

 

"לא היינו טובים בשנה הראשונה, שקלתי לעזוב"

 

אבל לא כל הזכרונות מאותה תקופה הם זכרונות חיוביים. הקבוצה לא התחברה כמו שכולם ציפו בשנה הראשונה, ובסיום כיתה י"א הודח תמיר יחד עם Crossroads כבר בסיבוב הראשון של הפלייאוף. "היה לנו מאמן חדש ומאד קשוח, הקבוצה לא הצליחה להתחבר אליו. הפלייאוף בתיכונים באמריקה הוא בשיטת נוקאאוט, אז אפילו משחק אחד רע יכול להרוס לך עונה שלמה." לדבריו, הקבוצה הייתה לא רחוקה בכלל מפירוק אחרי אותו כישלון.

"אני שקלתי לעזוב, שאריף בהתחלה רצה לעזוב גם כן - בסוף התכנסנו כולנו והחלטנו שנישאר יחד לשנה האחרונה שלנו ונעשה משהו מיוחד. הביאו באותה שנה מאמן חדש ופשוט נראינו מדהים לאורך כל העונה."

 

תמיר היה חלק אינטרגלי מהנבחרת באותה שנה, ורשם ממוצעים של 14.2 נק', 2.8 אס' ו-48% ל-3 כשחקן חמישיה. הדרך לגמר אליפות קליפורניה היא מייסרת ולא רחמנית - אחרי ליגה אזורית קצרה יחסית בת 8 מחזורים, שתי הקבוצות הראשונות בכל איזור עולות לטורניר פלייאוף נוקאאוט הכולל כ-15 סיבובים עד ההגעה לגמר. הפסד אחד בלבד בשלב הפלייאוף מבטל עבודה של שנה שלמה. "חצי הגמר היה ללא ספק הרגע הכי קשה. פתחנו את הרבע הראשון בצורה מזעזעת מול קבוצה מצויינת, הובילו עלינו 12-2 וכל הקהל הביתי שלנו היה בהלם. התחושה הייתה שזו נקודת השבירה שלנו." תמיר החליט לקחת את המשחק על עצמו, ועם 3 שלשות רצופות העביר את היתרון לביתיים - שלא הסתכלו לאחור וטסו כל הדרך אל הגמר.

"בגמר הייתי פחות דומיננטי כי ההגנה התמקדה בי, אבל זה נתן הזדמנות לשאריף לשלוט בצבע. כשאתה בגמר לא באמת משנה לך כמה תקלע או איך תראה, כי אתה לא תזכור את זה. אתה תזכור רק אם ניצחת או לא, והצלחנו בסוף." הוא אומר בחיוך.

 

חגיגות הזכייה באליפות קליפורניה. סבן ראשון משמאל בשורה הראשונה

 

"אני מרגיש שמצאתי בעירוני בית שני, מקווה לקבל פה הזדמנויות"

 

שלושה שחקנים מאותה נבחרת חלומות המשיכו לאחר מכן לקריירה בליגת המכללות הראשונה, כשחלקם אף פוזלים לכיוון אחד משני הדראפטים הקרובים. שאריף, שהחל את קריירת המכללות שלו ב-UCLA, נאלץ לעבור ניתוח לב ולפספס חלק ניכר מעונת המשחקים 2019-20. את העונה הנוכחית פתח ב-LSU - ממש כמו אביו בזמנו - שם הוא מנסה לחזור לכדורסל. "אני מאד שמח בשבילו, שהוא זכה לחזור למגרש אחרי מה שהוא עבר." אומר תמיר על חברו לקבוצה לשעבר, "יקח לו זמן לחזור למה שהוא היה, אבל אין לי ספק שהוא יהיה אפילו טוב יותר מפעם."

 

עבור תמיר, המסלול היה אחר. "האופציות שלי היו להאריך את דחיית השירות שלי ולהשאר עם המשפחה בארה"ב, או לחזור לארץ כחייל בודד ולהמשיך את חלום הכדורסל שלי פה." אחרי שהחליט לחזור לישראל ובעזרת סוכניו, הקבוצה בה נחת באמצע עונת 2018-19 הייתה עירוני "חי מוטורס" נס-ציונה. "שלחתי סרטונים, הצלחתי לסדר לעצמי פה כמה אימוני נסיון, מאיר טפירו (המנהל המקצועי) האמין בי ומאז אני פה." 

גם בגלל הדרך אותה עבר וגם כי זה האופי שלו, תמיר לא לוקח את ההזדמנות כמובנת מאליה. "זה חלום שמתגשם, להיות חלק מקבוצה מקצוענית. האמונה והתמיכה שיש לי כאן גורמות לי להמשיך לרצות לעבוד קשה ולעשות את כל מה שאני יכול בשביל המועדון, על המגרש ומחוצה לו. המשפחה שלי בחו"ל, אז מבחינתי עירוני זה הבית שני - מצאתי פה מקום מדהים ואני מקווה לקבל בו הזדמנויות נוספות. יש כאן אווירה חמה שלא חוויתי באף מקום אחר."

 

וגם על הקהל הכתום היה לתמיר מה להגיד: "הקהל שלנו מדהים. המבוגרים, הילדים - זה כיף גדול להגיע כאן למשחק ולראות את כולם מעודדים ביחד כמו משפחה גדולה. אני מאד מתגעגע לזה, זה משהו שמאד חסר לי אישית העונה. אני מקווה שנספיק העונה לראות שוב את הקהל שלנו בלב המושבה בצורה כזו או אחרת."

 

"שאלתי 'מתי אחזור לשחק'? הרופא אמר לי 'בוא נראה קודם שתחזור לרוץ'"

"שאלתי 'מתי אחזור לשחק'? הרופא אמר לי 'בוא נראה קודם שתחזור לרוץ'"

05/02/2021
"היו בסביבתי המון דוגמאות לאנשים שנכשלו. זה נתן לי את המוטיבציה שהייתי צריך"

"היו בסביבתי המון דוגמאות לאנשים שנכשלו. זה נתן לי את המוטיבציה שהייתי צריך"

25/12/2020